החלטה בתיק מ"ת 12464-06-11

בפניי מונחת בקשה לעיון חוזר בעניין מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו במסגרת התיק העיקרי.

הליך של עיון חוזר מעוגן הוא בהוראה של סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה, מעצרים] התשנ"ו - 1996 . לפי סעיף זה ניתן לפנות בבקשה לעיון חוזר אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות ו/או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה המקורית.

בהתאם לבש"פ 5876/08 ככל שאנו מתרחקים על ציר הזמן מנקודת הגשתו של כתב האישום , משתנה נקודת האיזון , הולך ופוחת משקלם של שיקולים כמו הסכנה הנשקפת, החשש מפני שיבוש מהלכי משפט והשפעה על עדים ומאידך, הולך ומתעצם משקלה של זכות הנאשם לחירות (בש"פ 5876/08 מדינת ישראל נ. ליאור אלון תק-עליון 2008 (3) , 371 , עמ' 383 ובש"פ 22/07 מדינת ישראל נ. ז'אנו (לא פורסם) 24.1.07).

הפסיקה והחוק לא הגדירו ולא כימתו במדוייק את פרק הזמן הנדרש לצורך הצדקה לקיום דיון על פי המבחן של מעבר זמן ניכר. לעיתים אותו פרק זמן יכול להיחשב לזמן ניכר עבור אדם מסויים וכזמן לא ניכר עבור אדם אחר. הדבר תלוי, בין היתר, בנסיובתיו האישיות של האדם שעניינו מובא בפני בית המשפט וכן בנסיבות האופפות את ההתרחשויות ועובדות כתב האישום והשינוי שהתחולל באותן נסיבות ו/ או בקרקע ממנה צצו אותן נסיבות.

ב"כ המבקש תוקע את יתדות טיעוניו, בין היתר בעובדה, כי כל מי שהיה מעורב בהתפרעויות נשוא כתב האישום אשר הוגש נגד המבקש , שוחרר, אם זה למעצר בית מלא ואם זה בתנאים אחרים של מעצר בית חלקי וחלופות נוספות.

לא זו אף זו , ב"כ המבקש הדגיש, כי מאז האירוע המדובר לא התרחשו אירועים נוספים , עבר זמן ניכר והשינוי הכולל בנסיבות יש בכוחו כדי להצדיק את שינוי ההחלטה המקורית המורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

מנגד, ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, הפנתה לטענה , כי לא חלף זמן ניכר וכי למבקש עבר פלילי קודם בעבירות דומות.  המשיבה התנגדה לבקשה גם מן הנימוקים אשר נמנו הן בתגובה שלה בכתב והן בטיעוניה המלומדים בעל פה היום בפניי.

אקדים אחרית לראשית ואציין ,כי החלטתי להורות על שינוי תנאי השחרור על ידי שחרורו של המבקש למעצר בית מלא על פי החלופה המוצעת לקרית שמונה בדירה הממוקמת ברח' טרומפלדור 6/2 וזאת מן הנימוקים שאמנה  שלהלן:

1.         בהתאם לעיקרון השיוויון הפורס את כנפיו הן ביחס להליכי מעצר והן ביחס לעניין העונש קיימת חובה על בית המשפט לנהוג בשיוויון ביחס לאנשים המבצעים את אותו מעשה. (ב"ש 9063/09 בית משפט המחוזי בירושלים מפיו של כב' השופט משה דרורי מיום 30.7.09).  במקרה העומד בפתחנו כל הנאשמים אשר נעצרו ביחס למעורבותם באירועים של יידוי אבנים, התקהלות אסורה אשר התרחשה באיזור רמת הגולן במועד ובזמן הנקובים בכתב האישום שוחררו אם זה למעצר בית מלא ואם זה בדרך חלופית אחרת. יודגש ויוטעם, כי לגבי חלק מן המעורבים אשר כבר שוחררו בדרך חלופית היה  לחובתם הרשעות קודמות דבר שלא מנע את דבר שחרורם. ההתרחשות העובדתית ממנה יונקת הבקשה למעצר עד תום ההליכים היא היא אותה התרחשות העומדת בבסיס בקשת המעצר נשוא ענייננו. מאז ההחלטות הקודמות של בתי המשפט השונים ועד ליום זה ניתנו החלטות שונות על ידי מגוון ערכאות ומגוון מותבים המורים על שחרור ו/או הקלה בתנאי השחרור ביחס לעצורים בגין אותה התרחשות. עובדה זו צריכה היא לעמוד כנר לרגליו של בית המשפט בבואו להכריע בגורל הבקשה המונחת אל פתחו.

2.         מאז האירוע המדובר אשר הביא למעצרו של המשיב ועד ליום זה חלפו מספר חודשים כאשר במהלכם לא התרחשו אירועים נוספים. כן, לא קיימות ראיות ו/או מידעים המלמדים על כוונה ו/או סיכון להתחדשות ההתפרעויות באיזור הגבול ברמת הגולן. 

במסגרת בש"פ 10203/05 בעניין שמשון סיטרין נ. מדינת ישראל מפיו של כב' השופט לוי הוחלט להורות על שחרורו של משיב אשר בעניינו הוגשה בקשה לעיון חוזר ונדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. באותו עניין דובר על משיב אשר ביצע, על פי המיוחס לו, עבירות שעניינן התפרעות, חבלה בכוונה מחמירה, נסיון לרצח , פציעה בנסיבות מחמירות, איומים, ושהייה בשטח סגור.  האירועים התרחשו ערב פינוי הישובים מרצועת עזה ואף תוך נקיטה באלימות כלפי חיילים ואנשי ציבור אשר שימשו אותה עת במילוי תפקידם. בית המשפט המחוזי אליו הוגשה הבקשה למעצר עד תום ההליכים החליט לעצור את המשיב שם עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בחלוף חודש הוגשה בקשה לעיון חוזר וזאת בין היתר לנוכח השלמתה של תוכנית ההתנתקות וסיום העימות שהיה כרוך בה.  בהחלטה מיום 11.9.05 קבע בית המשפט המחוזי , כי אין בטענות של המבקש כדי להצביע על שינוי שיש בו כדי להצדיק  את שחרורו. יחד עם זאת ,הורה הוא על הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן. רק לאחר שהוגשו 3 תסקירים בעניינו של המשיב הומלץ על שחרורו בדרך חלופית. חרף האמור בתסקיר , החליט בית המשפט המחוזי להותיר את המשיב במעצר.  לא זו אף זו , לא הובאו ראיות של ממש המצביעות על כך שחל שינוי בתפיסתו האידיאולוגית של המשיב או מנימוק זה, החליט בית המשפט המחוזי להותירו במעצר.  במסגרת ערר שהוגש לבית המשפט העליון הוחלט לשחרר את העורר תוך קביעה של כב' השופט לוי כי אין הוא יכול להצטרף לתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בהדגישו כי לא ייעצר אדם אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך חלופית מלבד מעצר של ממש מאחורי סורג ובריח.

יתר על כן, כב' השופט לוי ציין שם , כי השינוי בתפיסה האידיאולוגית של העורר יכולה להיות נלמדת מדבריו הוא עצמו, עת הביע חרטה וצער; כל זאת תוך כדי שכב' השופט לוי תוקע את יתדות מסקנתו זו גם בהמלצה של שירות המבחן בדבר שחרורו של העורר בדרך חלופית.

גם לאחר ששוחרר העורר על ידי בית המשפט העליון הוא שב והפר את תנאי השחרור , פעם אחר פעם. משהורה בית המשפט המחוזי על מעצרו לאחר שהפר את התנאים שב בית המשפט העליון במסגרת בש"פ 6785/06 בעניין שמשון סיטרין נ. מדינת ישראל, החלטה מיום 3.9.06 והביע את עמדתו כי ניתן יהא להורות על שחרורו של העורר בדרך חלופית.

            העבירות המיוחסות למבקש במקרה העומד בפתחנו הן הרבה פחות חמורות מאלה אשר יוחסו לעורר שם.

            שוב מאז ההחלטה המקורית ועד ליום זה, השתנו נסיבות , כל המעורבים והעצורים האחרים (גם אלה שיש להם עבר) שוחררו , ההתפרעויות אשר התרחשו באיזור רמת הגולן נעלמו והארץ שקטה.

בעניינו של המבקש  נשוא הבקשה לעיון חוזר כאן, הוגש תסקיר מעצר  חיובי המורה על שחרורו בדרך חלופית וכן, הביע הוא חרטה וצער על מעשיו והבטיח  כי לא ישנו בעתיד קרי מצבו דומה הוא למצב של העורר נשוא החלטת בית המשפט העליון.

3.         החלופה המוצעת על ידי המבקש יש בה כדי לאזן נכונה בין שמירה על זכויותיו החוקתיות לבין איון הסכנה הנשקפת ממנו וזאת אל נוכח המצב השורר כיום שהינו שונה מהמצב אשר היה קיים ערב מתן ההחלטות הקודמות. המצהירים נחקרו, החלופה נבדקה לעומק ונמצאה כמתאימה ויש בה כדי להביא לתוצאה הרצויה.

4.         נגד הנאשם עימאד בן סמי מרעי הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות שעניינן : תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות והתפרעות. ביום 24.8.11 במסגרת ע"ח 32151-08-11 הוחלט לשחרר את העורר למעצר בית מלא בקרית שמונה. יודגש, כי גם נגד אותו אדם קיים עבר פלילי בגין הצתה,  שיגור חומר נפיץ שלא כדין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נבצר מבינתי מדוע דינו של המבקש בעניינו צריך להיות שונה מזה הנוגע לעניינו של עצור אחר שאף נגדו הוגש כתב אישום דומה ולחובתו עבר פלילי.  העובדה כי כל העצורים בגין אותה פרשייה שוחררו, יש בה אף היא כדי לשמש כנסיבה חדשה המצדיקה את שינוי תנאי השחרור וזאת על פי עיקרון השוויון.

            יודגש כי במסגרת ההחלטה של בית המשפט השלום בעניינו של מר מרעי הנ"ל מיום 26.6.11 הדגישה המדינה , כי למשיב עבר פלילי משנת 98' זאת בהיותו מעורב  בשתי עבירות חמורות כפי שציינתי מקודם של הצתה וחבלה. המדינה הדגישה גם כי הנאשם ריצה בעבר עונש של מאסר ממושך ובשנת 2002 הורשע בהפרעה לשוטר בזמן מילוי תפקידו.